גם ילדים קטנים לומדים לומר סליחה פעמים רבות אנחנו נתקלים במצבים בהם הקטנטנים שלנו צריכים לבקש סליחה מחבריהם, מהקרובים או לפעמים גם מאיתנו. אך האם הם באמת מסוגלים לבקש סליחה? האם הסליחה שלהם אמיתית או שמא הם מצייתים לפקודתנו?
אכן, בגיל שנתיים כשחבר לוקח צעצוע לחבר אחר, או אולי אפילו דוחף אותו תוך כדי משחק, בקשת הסליחה שלו היא מתוך ציות לבקשת הבוגר ולא מתוך הבנה מלאה של מה שהתרחש. הוא אינו מודע לפגיעה שהחבר חש וגם לא להקלה שהחבר ירגיש לאחר בקשת הסליחה.

פעוטות רואים את התגובה של החבר הנפגע ואפילו נבהלים מתגובה זו. בנוסף הם גם מודעים כבר לעובדה שייתכן ויגיע עונש על המעשה. מצד שני הם אינם מסוגלים לקחת אחריות על הפגיעה ולהגיע למצב של בקשת סליחה.

האם אפשר ללמד ילדים קטנים לבקש סליחה?

רק בגיל מבוגר יותר, בגילאי תחילת בית הספר, ילדים מסוגלים לקחת אחריות על הפגיעה שלהם ולהבין את משמעות בקשת הסליחה. גם אז זה לא מגיע באופן אוטומטי ויש צורך בהדרכה רבה של המבוגרים וגם בלא מעט דוגמה אישית של הסובבים אותו.

בגיל הזה, הילד מתחיל להבין שהוא מסוגל לפגוע באחר ומן הסתם לומד גם על בשרו שהוא מסוגל להיפגע מחבר. מתוך ההכרה הזו הילד מסוגל להיכנס לנעליים של חברו ולהבין את מה שעובר עליו.
כדי שילד יבין את הפגיעה ואת משמעות הסליחה הוא צריך לפתח מספר יכולות:

פיתוח חמלה לאחר
בגיל ארבע /חמש הילד מפסיק להיות כל כך מרוכז בעצמו ומתחיל לשים לב שיש גם אחרים סביבו. בשלב זה הוא יהיה מוכן ללמוד כיצד לעזור לאחר, לתמוך בחלש ובכלל זה גם לגלות חמלה כלפי האחר.

פיתוח ההבנה של מהי פגיעה
מתוך ההבנה שגם אני לעיתים נפגע וסולח, ייתכן שגם אני פוגע. לכן יש צורך בבקשת סליחה ולאפשר לצד השני לסלוח גם לי.

הכרה בחוסר מושלמות
ע”י כך שהילד (וגם אנחנו) יבין כי הוא לא מושלם וכי לעיתים הוא טועה, זה יקל עליו להבין את הפגיעה שפגע בחבר. באותה מידה זה יקל עליו לקבל פגיעה בו ויאפשר לו לסלוח לחבר שפגע בו.

ניתן ללמד את הילד לבקש סליחה אך הדוגמה האישית היא חלק לא מבוטל ממנה. אם אנחנו נדאג גם כן לבקש סליחה מילדינו (כן, כן… זה לא כל-כך קשה!) וגם מהסובבים אותנו יש סיכוי גדול שהם ילכו בעקבותינו…!